פסק-דין בתיק ב"ל 52237-05-11

העובדות :

1.              התובע שירת שירות חובה בצה"ל מיום 23.3.06 ועד 12.3.09.

2.              התובע עבד בחברת סמארט אנד לייט בע"מ (להלן: " החברה") מתאריך 1.5.09 ועד 27.5.10 (נספח 1 לכתב התביעה). אביו של התובע הנו אחד מבעלי המניות של החברה.

3.              הנתבע דחה תביעתו של התובע למענק עבודה מועדפת מאחר שהתובע לא עבד בסוג עבודה ובמקום עבודה אשר הוכר כעבודה מועדפת.

טענות הצדדים :

לטענת התובע הוא עבד בעיקר כפועל ייצור והרכבה. העבודה שבה עבד התובע הנה עבודה בלתי מקצועית בתעשיית המתכת (קונסטרוקציות ממתכת לתעשייה ולשירותים).

לטענת הנתבע עבודת התובע אינה ייצור תפאורה או שלטים ועיקר עבודתו של התובע נעשתה לא בבית המלאכה של החברה אלא באתרי הלקוחות.

עדויות:

שמעתי את עדותו של התובע ואת עדותו של מר בני למפרט, אביו של התובע.

הכרעה:

לאחר שמיעת העדויות ובחינת טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

1.              סעיף 174 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 מגדיר מהי עבודה מועדפת:

"עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח', ובלבד שלגבי
  אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב);"

2.              על בית הדין לבחון את אופי ומהות עבודתו של התובע על פי תחום העיסוק בו עסק ובחברה בה הועסק, בשים לב שמטרת החוק הייתה לתגמל חיילים משוחררים אשר ירצו לעבוד בעבודות ובענפים שבאופן רגיל לא היו מבקשים לעבוד בהם:

"בחינת העבודה המועדפת או הנדרשת, חייבת להיעשות לא רק בהתחשב בטיב העבודה, אלא גם בהתחשב בטיבו של מקום העבודה, שהרי אין טעם לזכות במענק את החייל המשוחרר העובד אומנם בעבודה מועדפת או נדרשת אך זאת בענף ובמקום עבודה לגביהם לא מתקיימת תכלית החוק."

(עב"ל (ארצי) 314/99 המל"ל - מיכל גוטמן (היימן) ניתן ביום 7.11.00 - פורסם במאגרים האלקטרוניים)